בערב ראש חודש מנחם אב, ביום כיפור קטן, נערך מעמד תיקון חצות באולם התפילות, ובסיומו שיעור אש להבה מפי מורינו הרב שליט"א.
בערב ראש חודש מנחם אב, ביום כיפור קטן, התאספו מאות אברכי 'חבורות האברכים' של קהילתנו הקדושה שע''י מוסדות הישיבה באולם התפילות למעמד תיקון חצות יחד עם מורינו הרב שליט״א. שעה ארוכה ארכה אמירת התיקון חצות בהתעוררות עצומה כאשר עוד ועוד אברכים מגיעים והמקום הצר מהכיל בלעה''ר.
בשעת חצות היום החלו לנגן ניגוני רגש והתעוררות באווירת ימי בין המצרים, "רחם בחסדך על עמך…" תוך כדי השירה המעוררות נכנס מורינו הרב שליט"א להיכל בית מדרשינו הגדוש באברכי משי אשר חן של טהרה נסוך על פניהם הקדושות.
לאחר סיום השירה החל מורינו הרב שליט"א החל באמירת תיקון חצות כסדר בניגונים המעוררים ומרטיטים כל לב. אין לתאר את אשר התרחש כאשר הגיעו למילים "יודע בּגּוֹים נקמת דם…", מורינו הרב שליט"א נאחז כולו ברוח אש ופניו הקדושות האדימו - "נקמת דם, נקמת דם, אוי נקמת דם עבדך השפוך"!!! קשה לתאר את הרגשות. הזעקות נשמעו למרחקים "נקמת דם…" אויי "נקממת דםםם…", והרב מראהו באותה השעה כמראה מלאך האלוקים, זועק ומתחנן, מרים את ידיו לשמים, במחיאת כף להמתקת הדינים הקשים, מבקש ומתחנן בדמעות על צרות עמ"י, על הרציחות הנוראות אשר מתחוללות מידי יום, על ההריגות האיומות והמשונות אשר עם ישראל עובר בכל דור ודור, כאשר כל אומות העולם עוטים על עם ישראל ככבשה בין שבעים זאבים המבקשים לכלותה ולא להשאיר שריד ופליט היל"ת!
לאחמ"כ מורינו הרב שליט"א סימן בידיו הקדושות והמשיך את תיקון חצות כסדר בניגון ההתעוררות הידוע אשר כל השומעו מתעורר להוזיל יותר מדמעה ושניים על חורבן הבית, על גלות השכינה, על הסתרת הצדיק בזה העולם. לאחר למעלה משעה וחצי סיימו את תיקון חצות היום לימי בין המצרים, בשירת 'כי מציון תצא תורה' הנאמר בסוף הקינה החמישית בתיקון רחל.
הבית לא נחרב — הוא רק נגנז ועלה מעלה
לאחר מכן פתח מורינו הרב שליט״א את השיעור, באומרו, שיש להיזהר מלומר שבית המקדש נשרף. כמו שאומר הזוהר הקדוש בפרשת פקודי המזהיר: ׳אוי ואבוי למי שאומר שהבית נשרף׳ — הבית לא נשרף אלא נגנז ועלה מעלה מעלה, ולא נשארה אבן אחת שבאמת נשרפה. הבית אינו חרב אלא מתחדש — בכל יום הוא עולה עוד יותר.
בכל תיקון חצות אנו משפצים את הבית מחדש
''משום כך, תיקון חצות אינו אמירה על בית שאיננו, אלא עבודה של בניין ממש'', המשיך מורינו הרב שליט״א, והוסיף, שבכל אמירת חצות מוסיפים עוד ספירים ועוד יהלומים, עד שירד בית המקדש בשלמותו. ואף לאחר שיתגלה הבית בשלמותו — ימשיכו לומר תיקון חצות, דווקא משום שהבית קיים. ודיבר עוד ממעלת חודש אב ומהחישוב שבעצם שלושת השבועות של חורבן בית ראשון מסתיימים בראש חודש אב.
הילד נוצר ממחשבותיה של אמו
בין דבריו התעכב מורינו הרב שליט״א ביסוד הגדול בחינוך: הילד נוצר בעיקר ממחשבותיה של האמא בעת העיבור ובעת ההנקה, כמפורש בזוהר חדש בבראשית ובגמרא במסכת סנהדרין — מה שהאם חושבת בעיבור, זה מה שהילד יעשה כל ימיו. אם השוקדת על אמירת תהלים ותיקון הכללי, המתפללת כוותיקין ושקועה בספרי קודש — עבודתה ומחשבותיה מעצבות ממש את נשמת ילדה והוא יתפלל יותר ממנה. אולם אם האם חושבת על גשמיות, גם הילד יחשוב על זה…
לאחר סיום השיעור המרומם עם מורינו הרב שליט''א נערכה במקום תפילת יום כיפור קטן בהתעוררות עצומה…